מה הספרות המדעית לא מספרת

ניתן לדמות אב טיפוס לטיוטה של יצירה ספרותית המצויה בשלבי עריכה לקראת ירידתה לדפוס, והיא נבחנת בקפידה על ידי מספר רב של עיניים מקצועיות, כדי לוודא שהספר "עובד".  גם בעולם הטכנולוגי, כדי לוודא שמוצר יעבוד הלכה למעשה, הוא עובר שכתובים ועריכות, רק הז'רגון המקצועי אחר.

למקומות, היכון, צא!
כשטכנולוגיה חדשה יוצאת אל השוק, היא מתקבלת בהתלהבות מצד אחד – ובחשדנות מן הצד השני. מדובר בתהליך טבעי, שבמהלכו מתבצעת מעין "ברירה טבעית" של המוצרים המוצלחים והיעילים.
במוצרים אלו מושקעים כספים רבים לאורך כל שלבי ייצורם, על כן רצוי לצמצם את הסיכונים באשר לאפשרות שלא יצלחו את אותה ברירה טבעית של השוק.

על כן, בנייתו של אב טיפוס היא שלב מהותי בדרך למוצר החדש, משום שדרכו ניתן לבחון ביצועים, לבצע שינויים, ולקבוע את מידת מוכנותו לצאת אל שוק חסר רחמים.

למה לא להסתפק בהדמיה ממוחשבת?
המחשבים שינו את חיינו בכל מובן, אך הם לא שינו את המהות האנושית שלנו, ועל כן אין באפשרותם לספק תחליף לחוויה רב חושית.
כאשר מציגים אב טיפוס בפני משקיע, קונה או שותף פוטנציאלי, כבר לא מדובר בקבצים וירטואליים או ברעיון תיאורטי, אלא בדבר מה בעל קיום ואחיזה במציאות. לאב טיפוס יש נפח, מרקם וצבע, כך שניתן לחוש אותו במספר חושים. בנוסף, ניתן לבצע בו בדיקת התכנות, כלומר: לוודא האם באמת יש גרעין של מעשיות מאחורי הרעיון, ובעצם להוכיח כי יש בו ממש.

ענין של תפיסה
אין אב טיפוס אחד דומה למשנהו, הן בשל היעודים השונים שהם תוכננו לשרת, והן משום שכל אחד ואחד מהם מושפע מפרמטרים ייחודיים, כגון אופי הטכנולוגיה וסוג המוצר הסופי שהוא מייצג. בנוסף, עיצובו של אב טיפוס תלוי במידה רבה במטרות שהוא עתידים לשרת.

במידה ומדובר בפיילוט להמחשה בלבד לשם הצגת הרעיון בפני משקיעים ויזמים, מסתפקים לעתים בדגם, הנבנה בסיועו של בית מלאכה עצמאי. במידה ומדובר באב טיפוס שיעודו להוות דגם של מוצר מוגמר, נדרש לעתים שיתוף פעולה בין מספר גורמים, ביניהן חברות הנדסה, אמנים ובתי מלאכה שונים האמונים על תפקודים של שונים של הדגם.

התגובות סגורות